פיברומיאלגיה הכאב הכרוני להבריא זה אפשרי
פיברומיאלגיה-מדריך לחולה

פיברומיאלגיה - הסימנים לתסמונת

פיברומיאלגיה מהם הסימנים למחלה ?

פיברומיאלגיה היא מחלה אשר משפיעה על רקמות החיבור ומערכת התנועה והניידות בגוף, ומלווה בהפרעות כאב ועייפות בשרירים, ברצועות ובגידים (הרקמות העשויות סיבים, הקושרות את השרירים לעצמות). "פיברו" מתאר את ההיבט הסיבי, "מי" מתאר את ההיבט השרירי, ו"אלגיה" מתאר את מצב הכאב. המושג ידוע בקיצור כ"פיברומיאלגיה" (FMS).

פיברומיאלגיה כיצד מאבחנים?

פיברומיאלגיה או כאב הכרוני גורמות הרבה סבל לחולה ולרוב, בדיקות מעבדה אינן מגלות דבר. בניגוד לשיגרון קלאסי (ראומטיזם, דלקת פרקים) ודלקת רב-פרקתי כרונית, איו אפשרות להוכיחאת אותם  שינויים. עובדה חשובה ונכונה זו, מובילה לאבחון פשטני של "שיגרון מדומה", בניגוד לשיגרון אמיתי. למרות שיש להשתמש בקורטיזון במקרה של שיגרון אמיתי, על-פי מומחים אמריקאים למחלות שגרוניות, אין להשתמש בקורטיזון כשמדובר בפיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה קריטריונים חדשים לאבחון FMS

מומחים אמריקאים למחלות שגרוניות פרסמו בשנת 1990 מחקר רב תחומי שהגדיר את הקריטריונים הקליניים ואבחוניים למחלה. על החולה לסבול כאב במשך לפחות 3 חודשים, ולהרגיש כאב תחת לחץ בלפחות 11 מתוך 18 נקודות המוגדרות כנקודות רגישות בגוף. הרופא יפעיל לחץ באמצעות האגודל והאצבע, ולמטרת המחקר, ישתמש במכשיר שיפעיל בדיוק את אותו הלחץ המוגדר על פני 2 ס"מ מרובע. הנקודות המגיבות בכאב ללחץ, נקראות "נקודות רגישות", ואין לבלבל ביניהן לבין "נקודות גירוי" של כאב הנרגם מכאב כרוני בשרירים (myofascial), הכואבות בעצמן, ועלולות לגרום לכאב בחלקי הגוף השונים – מצב זה נקרא "תגובה למרחק", כלומר, כאב מופנה, בא השוואה לתגובה למרחוק של נקודות דיקור סיני (אקופונקטורה). מן הראוי לציין פיברומיאלגיה עוסקת בנקודות הגירוי בנוסף לנקודות הרגישות.

פרופסור ד"ר באואר, ופרופסור ד"ר היינה השתמשו דווקא בדמיון המוביל לאפשרות הבלבול בין הנקודות, כתמריץ לגלוי התכונות המשותפות להן. בעבר כבר הדגימו לפי המסקנות של קבוצת מלזק, שנקודות הגירוי חופפות ל-71% ‏מנקודות הדיקור הסיני. כמו כן, על-פי היינה, נקודות הדיקור הסיני חופפות ב-82%‏ מהמקרים להגדרת קבוצות העצבים וכלי הדם מבחינה אנטומית. כלומר, הייתה אפשרות לזהות ולתאר את נקודות הדיקור הסיני כפתחים שדרכם העצבים וכלי הדם הנ"ל עוברים, כשאלה מייצגים בדיוק את השלישייה האנטומית המורכבת משלושת המרכיבים: עורק, וריד ועצב. בבדיקה מדוקדקת יותר של 18 ‏הנקודות הרגישות בחולי פיברומיאלגיה, באואר הבחין שאף הן חופפות לנקודות הידועות של הדיקור הסיני.

עבור באואר, זו הייתה נקודת הזינוק לחיפוש, במהלך ניתוחים בגפיים העליונות והתחתונות, אחר היצרות ופתחים מסוג זה כשלישייה האנטומית החופפת למיקום נקודות הדיקור. חלק מההיצרות והפתחים נמצאו בגפיים, ומכך הסיקו שבאזורים 6 עד ‏8 במיוחד, חורים אלה לעיתים קרובות דבוקים, בייחוד אצל חולים שהתלוננו על כאבים נודדים, ללא קשר לניתוח שעברו מסיבות שונות.

כך נולדה שיטת האבחון של פיברומיאלגיה באמצעות לחץ המופעל על נקודות מסוימות בגוף (acupressure‏). איו הבדל בין היישום של שיטת האבחנה הזאת לבין החיפוש אחר כאב ב"נקודות רגישות", פרט לעובדה שכל הנקודות של כל המרידיאנים (ערוצי האנרגיה בגוף) יכולות להיות מושפעות, ובמקרים בהן הן מושפעות, הן כואבות בצורה אופיינית ללחץ המוגדר. כל נקודת דיקור סיני יכולה להפוך לנקודה רגישה. לכן, יש צורך למשש את כל הנקודות במעי הגס, הריאות וקרום הלב, ולבדוק את כל נקודות המרידיאנים בכליות, שלפוחית השתן וכיס המרה, בנוסף למרידיאנים אחרים.

בדיקת המספר העצום של נקודות המרידיאנים אצל חולי פיברומיאלגיה, מאפשר אבחון מדויק יותר מאשר הבדיקה של 18‏ הנקודות הרגישות. הודגם כי לעיתים קרובות פיברומיאלגיה מתחילה ברבע אחד של הגוף, ושהתמונה הכללית (אשר מומחים אמריקאים לשיגרון מתארים כפיברומיאלגיה כללית החייבת להשפיע על כל ארבעת רבעי הגוף) מתגלה רק במהלך עשר שנים. לדוגמה, פיברומיאלגיה מתחילה אצל בחורה צעירה כאשר מאבחנים את מחלתה בטעות כדלקת קרום הגיד (tendosynovitis). לאחר שנים, הכאב כולל את כתפיה, את עורפה, ואת ראשה. מאוחר יותר, הכאב כולל גם את הצד הנגדי של גופה, או את רגלה. בנוסף, כאב בגב התחתון יורגש בייחוד במהלך ולאחר הריון. לבסוף, לאחר 5, 10 יותר שנים "הכל כואב". לפי הדוגמה, השלב הראשון השפיע על אחד הרבעים העליונים, השלב השני השפיע על אחד הרבעים הסמוכים, השלב השלישי השפיע על שני הרבעים הסמוכים, והשלב הרביעי מייצג את התמונה הכללית – פיברומיאלגיה כללית.

אבחון ע"י דיקור סיני (אקופונקטורה) יכול להוכיח פיברומיאלגיה ולבטל צורך באבחון לא מדויק או אבחון זמני.

 פיברומיאלגיה תסמינים ותסמונות נלווים

 פיברומיאלגיה הכאב אצל החולים הוא  הכאב הכרוני

לכאב אצל חולי פיברומיאלגיה אין גבולות. עוצמת הכאב אינה יודעת גבול, והתפשטותה אינה מוגבלת. מצב הכאב יכול להיות מתמשך, אך אף יכול להשתנות ביחס לחלקים הנגועים בגוף, עוצמת הכאב, משך הזמן שכואב, ותדירות הכאב. הכאב יכול להתבטא כמצב של תסמונת "שהכל כואב", או ככאב נודד. חולים מתארים את הכאב ככאב שרירי עמוק, צריבה, התכווצויות, דקירות עמוקות כמו חדירת סכין, או דקירות קלות כמו מחטים. לעיתים קרובות, הכאב והנוקשות גרועים יותר בבוקר. כמו כן, קבוצות השרירים בהן החולה משתמש בתדירות גבוהה, כואבות בעוצמה רבה יותר.

כאב עלול להיות מורגש במפרק הלסת התחתונה, ולהתגבר עד כדי כאב עצבי חריף ביותר בפנים, כאבי שיניים, וכאב בסינוס הלסת התחתונה. לעיתים קרובות השיניים נעקרות, אך החולה מתלונן על כאב מדומה בנקודות בהן השיניים היו ממוקמות. הבעיות בלשון והקושי בבליעה ידועים כ"תסמונת צוואר ולשון".

פיברומיאלגיה תסמינים תדירים נוספים לסובלים מ FMS:

‏רגישות הלב או קרדיוניורוסיס (הפרעה במערכת העצבים של הלב), עם אלקטרוקרדיוגראמה (ECG‏) רגילה; כאב בחזה מאחורי עצם החזה (לפעמים מלווה במיצי קיבה החוזרים לוושט וגורמים לקשיים בנשימה ולנזקים בוושט), או כאב בחזה הדומה לרצועה סביב בית החזה או לאורך קשת הצלעות. תחושת הכאב האחרונה ידועה כבר מימי קדם ככאב מתחת לסחוס הצלע, או היפוכונדרייה. כיוון שאף הרופאים בימי קדם לא הבינו את הגורמים לכאב כזה (מפני שלא מצאו אף גורם פתולוגי), תאור הכאב הפך למילה נרדפת ל-malade imaginaire ‏, כלומר, מחלה מדומה, והחולה תואר כהיפוכונדר, אדם הסובל ממחושים מדומים. רופאים מודרניים עלולים להגיע לאותה מסקנה מוטעית, כאשר הם מתייחסים לפיברומיאלגיה כהפרעה שאינה פיזיולוגית, וכתוצאה מכך, מחפשים לה גורם נפשי. כך שכיום עדיין מלמדים תפיסה מוטעית בת יותר מ-2,500 שנה.

נשים סובלות מכאב באחד או שני השדיים, כאב לימפתי, כאב במפשעה ובאזור המפשעה, ותסמינים בדרכי השתן.הן נשים שסביר להניח סובלות מפיברומיאלגיה

כאב במפשעה ללא נוכחות היווצרות שבר (hernia‏) במפשעה, הפרעות בריקון שלפוחית השתן, הפרעות בהטלת שתן, שלפוחית שתן רגישה, interstitial cystitis‏, שהיא דלקת בשלפוחית השתi הגורמת לשלפוחית להתנפח ולקבל צלקות, התכווצויות בוואגינה, הפרעות במחזור החודשי, כאב במהלך המחזור החודשי, כאב לא ברור בבטן התחתונה אצל נשים, שלעיתים מובילה לניתוחים מיותרים להסרת הרחם.

פיברמיאלגיה והעייפת

‏מצב זה משתנה מחולה לחולה. חלקם מרגישים סחוטים מעייפות מבחינה גופנית. אחרים מרגישים לאות נפשית, או חולשה בריכוז. כל האנרגיה שלהם נמסה כמו קרח והתרוקנה. חלקם מתארים כבדות באיברים, הגוזלת את כל האנרגיה שלהם.

פיברמיאלגיה והפרעות שינה

ככלל, חולים נרדמים ללא קושי. אך שנתם מופרעת, כאילו הכאב מעיר אותם משינה עמוקה. לעיתים קרובות הם חווים הפסקת נשימה מתוך שינה, בנוסף לרעד ועוויתות בשרירים (טלטול של הזרועות והרגלים בזמן השינה). תסמונת חוסר המנוחה ברגלים היא היבט נוסף של פיברומיאלגיה. הדבר נכון גם לגבי חריקת שיניים. דפוס השינה במפורש שונה מהדפוס אצל חולים הסובלים מדיכאון.

פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיז

20%-40% מהחולים סובלים מכאבים בבטן, עצירות, שלשול, גזים ובחילות. לפעמים נדמה שמקור הכאב הוא מתוך הגוף, ושהוא "נתלה בקדמת ובאחורי קשת הצלעות" (היפוכונדריה, לעיל), או שהוא מקרין מכיס המרה. תסמונת המעי הרגיז היא היבט נוסף של פיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה כאבי ראש

כאב באחורי הראש, זמזום באוזן, התנפחות העפעפיים, מיגרנה עם התקפי כאב בזרועות.

פיברומיאלגיה ותסמינים של מערכת העצבים

החולים סובלים מחוסר תחושה ועקצוצים בגפיים, רגישות יתר באזורים שונים בעור, נפיחות בידיים וברגלים, הפרעות במיומנות ובהליכה. למרות שנוירולוגים אינם מצליחים לאתר שינויים פתולוגים, לפעמים הם מגלים תסמונת כאב אזורי כרוני (CRPS). אבחונים תדירים מוטעים למצב שהוא בעצם פיברומיאלגיה, כוללים: שיגרון ניווני בכתף, מחלות ניוון של צוואר הרחם והגב התחתון, כאבי גב, בליטת דיסק ביו-חולייתי (שלא כדאי לנתח "עדיין", מפני שאינה נקע "אמיתי" של דיסק ביו-חולייתי, אלא רק בליטה), facet syndrome‏, דלקת ניוונית של מפרק הירד ומפרק הברך, trochanterodynia ‏, achillodynia ‏, דורבן בעקב, רגל שטוחה, ורגל מתפשטת. לא זו בלבד, ייתכן שיאבחנו בטעות אוסטיאופורוזיס (הידלדלות העצם כתוצאה מבריחת סידן) ,פרקינסון מדומה, פרקינסון לא טיפוסי של אחד הגפיים, וטרשת נפוצה! האבחנה השנואה ביותר, שממנה החולים חוששים, היא "Somatoform Disorder", או בשפת החולים, ובייחוד בשפת הסובבים אותם, "כלום, סתם פסיכי!" החולים נחשפים להשפלה ללא הרף, על אף העובדה שיש להבין שהדיכאון הוא הפרעה מובנת כתגובה לכאב ובעצם הוא דיכאון משני.

 פיברומיאלגיה,מהם הגורמים?

‏ככלל, רופאים מחזיקים בדעה: היווצרות המחלה אינה ברורה, האבחון קשה, הטיפול סימפטומטי. המחלה חשוכת מרפא.

‏לראשונה, קיימת פריצת דרך לגבי דיוק האבחון, בנוסף לטיפול הסיבתי, כתוצאה מההכרה בכך שבמצב של פיברומיאלגיה אפשר לזהות את נקודות הדיקור הסיני כגומות הנסתמות כדבק. כתוצאה ממתח גופני ו/או נפשי, הקצוות החופשיים של העצבים נעטפים בחלבון (פרוטאין), יוצרים קרישים באותן הנקודות, ובכך סותמים את הפתחים. ניתן לנקות את הפתחים הסתומים באמצעות ניתוח, באופן כזה שייתכן שהם לא ייסתמו שוב. ניתן לשחרר את הלחץ הנגרם בצרורות הסיבים. הגיוני להשתמש בחתכים על-מנת להקל את הלחץ. בקיצור, יש צורך בניתוח יד וניתוח נוירו כירורגי (עצבי) עדין, כולל שיטות ניתוח מיקרו-כירורגיות (שמתבצעות תחת מיקרוסקופ באמצעות מכשירים זעירים). ההבנה שקיימות "מרכזיות מרדיאנים" אמיתיות בידיים וברגלים, מאפשרת בדיקה של 6-8 נקודות הדיקור הסיני השולטות על אחד מרבעי הגוף, במהלך ניתוח עם חתך בודד. תיאוריית המתח ללא ספק כוללת את כל הגורמים הרגילים להרעה במצב פיברומיאלגיה קיים, או הגורמים לפריצת פיברומיאלגיה מאוחרת. מזג אוויר, רוח-פרצים, קור, מאמץ גופני מוגזם, בניה ושיפוצים, שינוים הורמונאליים, מכות גורל ולחץ נפשי. בנוסף, יש להתחשב גם במחלות, דלקות הנגרמות מנגיף או חיידק, פציעות, שיגרון אמיתי, זאבת (מחלת עור) ומחלות של בלוטת התריס. קיימים גורמים רבים, אך רק מנגנון אחד!

 בפיברומיאלגיה אפשרויות הטיפול

‏במהלך החודשים הראשונים, מומלץ לנקוט בטיפול המסורתי: תרופות אנטי-דלקתיות, חומרים נגד גודש, חומרים להרפיית השרירים, תרופות נגד דיכאון, התעמלות מתקנת זהירה ופיזיותרפיה. במקרים של תסמונת המעי הרגיז, יש להשתמש ב-cryo-applications‏ ולקבל ייעוץ תזונתי. אך אסור שהגישה הטיפולית הרגילה תמנע מאתנו מודעות להפרעות במרידיאנים. חולים יכולים ללמוד לעסות את הנקודות הנכונות בכיוון הנכון, ועל-פי פתגם סיני, ההצלחה תהייה הדרגתית. במקרים שהמחלה מגיעה לשלב מתקדם, כמעט שאין אפשרות להימנע מניקוי נקודות הדיקור הסיני באמצעות ניתוח. אחוזי ההצלחה גבוהים. ב-90%‏ מהניתוחים, החולים משתחררים מהתסמינים ונשארים משוחררים מהם ומהכאב.

נקודות דיקור סיני (אקופונקטורה) וכאב ברבעי הגוף

 

סיכום מאמר שהופיע ב"רפואה ביולוגית" בדצמבר 2000‏:

‏מאת פרופסור ד"ר באואר ופרופסור ד"ר הרטמוט היינה.

פיברומיאלגיה מלווה בכאב בנקודות הדיקור הסיני, הידועות כנקודות רגישות. הדבר קשור למבנה האנטומי של נקודות הדיקור. בעקרון, נקודות אלה יוצרות "צרור" עצבים וכלי-דם החודר לנקבוביות ברקמות, ברצועות, בקרום הנוצר מהתפשטות הגיד או בתעלות בעצמות. כלומר, עצמות הפנים וכו'. צרור העצבים וכלי-הדם עטוף בציפוי של רקמות חיבור רפויות. האקסון (זיז בסיב העצב היוצא מן הנוירון ומעביר אימפולסים מן התא) בצרור העצבים מחובר באמצעות תגובה לא-רצונית של תאי העצב ותאי הקרביים. הפרעות במנגנון התגובה הלא-רצונית עלולות לגרום להתפתחות נקודות רגישות המתחילות ברבע גוף אחד, ומתפשטות במהלן הזמן לגוף כולו. יותר ויותר נקודות רגישות מתפתחות בו-זמנית, כתוצאה מהתהוות עודף חלבון ( collagen ‏) ודחיסה של צרור העצבים וכלי-הדם בתוך נקודת דיקור סיני דלקתית. הדגמנו שהזזת צרורות עצבים וכלי-דם של נקודות דיקור סיני מוגדרות ברבע הגוף, באמצעות ניתוח, מקלים על כאבי פיברומיאלגיה ב- 90% ‏מהמקרים.

‏פיברומיאלגיה תהליך האבחון וקשרים סיבתיים

הקדמה

‏חולים רבים שאובחנו כסובלים מפיברומיאלגיה, או הסובלים מכאב פיברואלגי, זוכרים איך הכאב התחיל, לפני 5, 10, או אפילו יותר שנים, בזרועם הימנית או כתפם הימנית, למשל. במשך הזמן הכאב התפשט לגוף כולו. בשעת הבדיקה, החולה סבל מכאב נודד בגוף כולו, בנקודות זמן שונות.

‏תולדות המחלה מתוארות ברפואה הקלאסית כלהלן: "ההיסטוריה של הכאב אמורה לבסס היבטים של התפיסה המודעת לכאב: מיקום הכאב (למשל, כל הזרוע, עצם הלסת השמאלית העליונה), משך הכאב (למשל, כאב מתמשך, כאב חד ומהיר), איכות הכאב (למשל, תחושת צריבה או התחשמלות) וכמות הכאב (למשל, בינוני או חזק מאוד). תיעוד תפיסת הכאב מתבצעת באמצעות שאילת השאלות הבאות:

  • היכן כואב? מתי כואב?
  • ‏כיצד כואב? למה קשור הכאב?
  • ‏כמה חזק הכאב?

ברגע שמיקום וחוזק הכאב מבוססים, אפשר כבר להתחיל עם הקצאה תבניתית חלקית של התסמינים."

‏מחקרים קודמים הדגימו שלכאב בנקודות דיקור סיני יש חשיבות מרבית במערכת המורכבת של תסמיני פיברומיאלגיה, ושהקלתם באמצעות ניתוח מייצגת דרך חדשה להתגבר על תסמיני הכאב של פיברומיאלגיה. מטרת מאמר זה היא לתאר ביתר פירוט את הקשר שבין כאב ברבעי הגוף לבין נקודות הדיקור הסיני.

‏תוצאות הניתוח תועדו על-ידי המעקב. עד כה, הוכח כי נשמר אחוז ההצלחה שפורסם, כלומר 90% ‏. כעבור תקופת המתנה מסוימת לאחר הניתוח (תקופה הנקבעת בהתאם למשך המחלה בדרך-כלל) חולים חיים ללא כאב באזור הגוף של רבע הגוף המנותח. בקרב 80% ‏מהחולים, ההשפעה החיובית של הניתוח מתפשטת לרבעי הגוף הסמוכים שלא נותחו, כן של-70% ‏מהחולים מספיק ניתוח אחד, ורק 20% ‏מהחולים זקיקים לניתוח שני. ככלל, הניתוח השני מתבצע 12-6 ‏חודשים לאחר הניתוח הראשון.

‏שיטת אבחון בפיברומיאלגיה באמצעות לחץ המופעל על נקודות ( acupressure ‏) כאב הרבע של הגוף העליון כבר מתחילת שנות השמונים דנו בכך שנקודות הגירוי זהות לנקודות הדיקור הסיני. נקודות הדיקור הסיני מבוססות על מבנה ברור: צרור עצבים וכלי-דם העטופים בציפוי של רקמות חיבור רפויות, החודר לנקבוביות (ברצועות, בתעלות בעצמות, או בקרום הנוצר מהתפשטות הגיד וכו'). בהקשר זה, איו להתעלם מכד שהעצבים בצרור מחוברים באמצעות תגובה לא-רצונית של תאי העצב ותאי הקרביים. מערכת העצבים הסימפתטית מחבר את רשת העצבים וכלי הדם של דופן כלי-הדם.

במקרה של כאב באזור הזרוע, הכתף הצוואר או הראש, קיימת הפרעה במרידיאן של המעי הגס, ולפעמים במרידיאן הסמוך, שהוא מרידיאן הריאות, ולעיתים אף במרידיאנים סמוכים נוספים.

‏מרידיאן הריאות גורם לרגישות תחת לחץ בצד הקדמי של מפרק הכתף. דבר המסביר את הכאב באזור הגוף העליון, אשר עבור החולה מתבטא ככאב כתף, ועבור הרופא מתבטא כמיחוש באזור רצועת הכתף. מרידיאן המעי הגס חוצה את מרידיאן כיס המרה באזור המשולש הרוחבי של הצוואר, ולכן יכול להעביר את ההפרעה למרידיאן כיס המרה. הוא מתחיל בפינת העין, עובר לאוזן, לעצם החזה, ומשם מעבר לקרקפת אל המצח, ואז בחזרה לעורף. לכן חולים מרגישים מחושים באזור המעי הגס סובלים מכאבי ראש, כאבי צוואר, ולפעמים מדווחים כי התנפחה להם עין אחת ‏בצד של ההפרעה.

‏כך ניתן להסביר אפילו כאב לא טיפוסי בפנים, ואף מיגרנה המלווה בכאב בזרוע.

‏קצה המעי הגס נמצא בצד הנגדי מעל לניב והסינוס המקביל בלסת העליונה. זו הסיבה שחולים עם הפרעות במעי הגס סובלים מכאבי שיניים ו/או כאב בלסת, או רגישות באזור המפרקים המשמשים ללעיסה.

‏נקודות דיקור סיני כנקודות רגישות

‏מומלץ להתחיל בנקודת הדיקור LI 4 (תרשים מס' 1) לשם אבחון הכאב ברבע העליון, ובייחוד להבהרת החיבורים. ניתן לקבוע לגבי כאב בנקודה זו כבר בלחיצת היד הראשונה. ברוב המקרים, החולה ימשוך את ידו לאחור אם מישוש הנקודה תגרום לכאב. אם החולה אינו מושך את ידו לאחור, אין ביטוי לכאב, וסביר מאוד להניח שלחולה אין הפרעות במעי הגס של צדו הימני. יש לבדוק אם החולה שמאלי או לא. מומלץ לשאול את החולה לגבי כל האזורים שבהם הוא חש כאב. אם החולה משמיט אזורים מסוימים השייכים למעי הגס ולמרידיאנים הסמוכים לו, יש לשאול אותו נקודתית לגביהם.

‏בגלל שהחולה נמצא בקשר עם רופאים רבים מתחומים שונים, ייתכן שבתום לב הוא יסתיר מהאורטופד את העובדה שהוא סובל מכאבים בלסת, או ממומחה אף-אוזו-גרון או רופא שיניים, שהוא גם סובל מכאבים בכתף, וכן הלאה. כתוצאה מהתפיסות המגוונות ביחס לפיברומיאלגיה, ותחושות פיברומיאלגיות, התמונה הקלינית אינה מוצגת בשלמותה על-ידי החולה, ואף לא על-ידי הרופאים.

‏לאחר בדיקת נקודת הדיקור 4 LI (מדובר בשתי הגפיים העליונות), הרופא עוקב אחר המעי הגס לכיוון מרכז הגוף. יש לשים לב במיוחד לכאב כשמופעל לחץ באזורים 5 Lu 7 ,LI ‏עד Lu 10 ‏. בתחום ניתוחי כף היד, כאב בנקודות 7 Lu ‏ו-8 Lu ‏כשמופעל לחץ, מורה על דלקת גידים בשריר המיישר הראשון והשני (tendovaginitis of the first and second extensor tenor ). לכן, אין להתייחס לאבחנה מתחום הדיקור באופן בלעדי, אלא יש לבדוק בנוסף את כל הנקודות הידועות מתחום ניתוח כף היד, ואף תסמינים של הפרעות נוספות כמו snapping fingers‏, דלקת גידים, או תופעה הידועה כ- ski thumb ‏, שהיא נקיעה או מתיחה של רצועות מפרק הבסיס של האגודל מצדן הפנימי, וכן הלאה.

‏לא זו בלבד, יש לשים לב לכאב כשמופעל לחץ על הנקודות: LI 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, ו-14. לאחר מכן יש לבדוק את הנקודות 6 Lu 5 ,Lu ‏וגס 3 Pe‏. במהלך האבחון באמצעות לחץ במרידיאן הריאות, מומלץ לשאול את החולה אם הוא סובל מכאב במפרק הכתף, או בקדמת הכתף. בנוסף, יש לבדוק אם החולה סבל אי פעם מכאב בחזה, בית החזה, או אם הוא הבחין בעבר בתחושות לא ברורות בלב.

‏האזור הבא שיש לבודק הוא אזור הכתף. נקודות LI 15 ו-16 חשובות במיוחד. ככלל, הנקודות באזור הצוואר לא כואבות כשמופעל לחץ. כשלוקחים בחשבון את כל המאפיינים הקליניים העלולים להופיע כנלווים, או כתוצאה מהקשר שלהם למרידיאנים שכבר הוזכרו לעיל, יש צורך לקבוע: האם שי כאב באזור זווית הלסת התחתונה או הלסת העליונה? האם יש כאבי שיניים או רגישות בלסת? האם אחת העיניים או שתיהן מתנפחות? האם הופיעו הפרעות ראייה? האם קיים לחץ תוך-עיני מתגבר? האם יש רעשים פנימיים או זמזומים באוזן? האם קיים כאב באחורי הראש?

הממצאים הטיפוסיים לחולה עם כאב ברבע הגוף הם כלהלן: הנקודות הכואבות כשמופעל לחץ הן LI 4, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, Lu 6 ו- Lu 5, ועלול להיות כאב גם ב-LI 15, 15, Lu 1, 2, LI 19, 20, Gb 1, 14, 20 ו-12.

‏ככלל, כאשר מתבצע אבחון מדויק באמצעות לחץ המופעל על נקודות, התוצאה היא שנקודות 7-12 LI ‏ו- 6 Lu ‏כואבות כשמופעל עליהן לחץ. כשאכן מתקבלת תוצאה זו, קיים כאב ברבע הגוף אשר מקורו בגירוי האזורים החשובים של המעי הגס.

  • תסמונת חוליות עצם הצוואר
  • ‏חשד לפציעה בדיסק הבין-חולייתי באזור HWS/BWS
  • פציעה בכתף
  • ‏דלקת חוזרת במעטפת הגיד של הזרועות
  • תסמונת כאב אזורי כרוני ( CRPS ‏)
  • מיגרנה
  • ‏כתף קפואה
  • ‏כאב מדומה. בעצב המשולש ( pseudo trigeminus neuralgia ‏)
  • כאב באחורי הראש
  • ‏תסמונת-כתף-זרוע
  • ‏גב תפוס
  • ‏נקודות רגישות באזור עצם השכמה

‏טבלה מסי 2 ‏: אבחונים לכאב ברבע הגוף של גף עליון

‏מחקר מקיף של תולדות המחלה, על מגוון האבחונים המיוחסים לה, מדגים את החשיפה של נקודות הדיקור המקבילות באמצעות ניתוח. האבחונים המופיעים בטבלה מסי 2 ‏מתייחסים לכאב הרבע של הגף העליון.

‏על-פי הניסיון שהצטבר עד כה, תסמונת כאב אזורי כרוני ( CRPS ‏) מייצגת כאב ברבע גוף, וזהה לשלב הראשון של פיברומיאלגיה. מחקר בנושא זה נמצא בעיצומו.

פיברומיאלגיהשיטת אבחון באמצעות לחץ המופעל על נקודות (acupressure) ‏כאב הרבע של הגוף התחתון

‏על-מנת לאבחן כאב ברבע התחתון, יש לעקוב אחר נקודות הדיקור של מרידיאן הכליה (תרשים מסי 2). בהקשר זה, ראשית יש לבדוק את הכאב כשמופעל לחץ על קדמת כף הרגל. לאחר מכן, על הרופא לבדוק כאב כשמופעל לחץ על גב הרווחים שבין הראשים בעצם כף הרגל ( 43 St 44 ,Gb ‏, ו- Li 2).

‏קיימת הפרעה במרידיאן הכליה במקרים של כאב עמוק בגב, באזור הירך, תל הירך. מפרק הברך, גיד אכילס, העקב, וקדמת כף הרגל. במקרים מסוימים, מושפעים אפילו המרידיאנים של שלפוחית השתן וכיס המרה, מפני שיש חיבורים גם אליהם. יש חיבור למרידיאנים של הכבד, הטחול והכליה דרן נקודה 6 SP. מרידיאן הכליה מתחיל בנקודה 1 Ki ‏בגב קדמת כף הרגל. אם יש הפרעה בנקודה זו, לפעמים אפשר לזהות אותה לפי התקשות של יבלת החסינה לטיפול. מומלץ להיזהר פה. ייתכן שהכאב כשמופעל לחץ על נקודה 1 Ki ‏דומה לכאב כתוצאה מנוירומת מורטון.

למרות שלעיתים רחוקות מאבחנים כאב בנקודה 2 Ki ‏כשמופעל עליה לחץ, הנקודות Ki 3, 4, 5, 6, 7, 8, ו-SP 6 לאבחון. הפרעה בנקודות אלה מורה על כך שקיימת פיברומיאלגיה של הרבע התחתון הימני או השמאלי. אף מרידיאן הכבד עלול להיות רגיש כתוצאה מהחיבור בנקודה 6 SP ‏. מקרה כזה יתבטא בברור ככאב באותו הצד של המפשעה, שעלול לחקות שבר במפשעה.

‏גירוי במרידיאן הטחול עלול לגרום לגזים. 30% ‏עד 40% ‏מחולי פיברומיאלגיה סובלים מתסמונת המעי הרגיז.

‏החיבורים הלוך ושוב ממרידיאן שלפוחית השתן גורמים להפרעה, אשר עלולה להתבטא בכאב במפרק הברך ( 38 ‏ו 40 ,BI 39 ,B ‏ו B ‏) ובקו הישיבה ( 36 ‏ו B ). במקרה זה, חולים מציינים שכשהם יושבים, הם מרגישים כאילו התיישבו על גוש קרח בגודל כדור טניס. קיים כאב נוסף באזור מפרק האגן או הרווחים באגן (iliosacral joint or iliosacral gap) (BI 27 - 34) המתבטא ככאב עמוד בגב. בנוסף, חולי פיברומיאלגיה רבים סובלים מדלקת בין רקמתית של שלפוחית השתן (interstitial cystitis), הפרעות בשלפוחית השתן וזרימת שתן חלשה.

‏גירוי מרידיאן שלפוחית השתן עלול להתפשט לחזור מטה לכיוון נקודת ההתחלה שלו בפינה ‏הפנימית של העין. ולגרום כאבי-ראש נלווים, כאב בצוואר, בין השכמות ובאזור שרירי הגב. לעיתים קרובות, קיימת הפרעה במרידיאן כיס המרה באותו הזמן. במקרה זה. ניתן לאבחן כאב כשמופעל לחץ על קדמת כף הרגל (ראה לעיל). נדיר שנקודות GB 35, 36 ו-37 כואבות כשמופעל עליהן לחץ.

‏לעומת זאת, נקודות 32 Gb ‏ו-33 ‏לעיתים תכופות כואבות כשמופעל עליהן לחץ. במקרה של

‏כאב באזור הירך, או מעל לתל הירך, הנקודה 30 Gb ‏כואבת כשמופעל עליה לחץ.

‏ייתכן שהכאב שמרידיאן כיס המרה מוביל, הוא תוצאה של הצטלבות מרידיאן המעי הגס ב- fossa supraclavicularis (חלל באזור הצוואר סמוך לשריר המשמש לסיבוב הצוואר), שבעקבותיה מוגבר הכאב הנגרם מהפרעה בו-זמנית במעי הגס. המרידיאנים של הכליה, שלפוחית השתן וכיס המרה מחוברים דרך המרידיאן של מעי הגס, וכך מאפשרים לכאב ברבע הגוף העליון להתפשט לרבע הגוף התחתון באותו הצד.

כתוצאה מהחיבור, הכאב ברבע הגוף העליון יתפתח לכאב של חצי גוף, שאף הוא ישפיע על הרבע התחתון של הגוף באותו הצד (טבלה מס' 3).

החיבור האלכסוני בין הצד הימני לבין הצד השמאלי עובר בהצטלבות מרידיאן המעי הגס, באזור גבעול בלוטת המוח (infudibulum) בשפה העליונה, בנוסף למרידיאן רן-מאי (Ren-Mai) ומרידיאן דו-מאי (Du-Mai), בקדמת ואחורי הקו המרכזי של הגוף.

כאב ברבע גוף, או כאב בצד אחד של הגוף, אשר אובחן בשיטת הפעלת הלחץ על נקודות בגוף, יכול לשמש כקריטריון לניתוח, אך ורק במקרים בהם תהליך בדיקה רגיל, ובייחוד שיטות הדמיה ( imaging ‏) ובדיקות מעבדתיות, לא גילו מאפיינים מיוחדים. במקרים בהם אפשר לטפל בשיטות מקובלות, אבחון בשיטת הפעלת לחץ על נקודות מסוימות, משמש אך ורק למטרת אבחון.

  • ‏רבע גוף אחד מושפע 1
  • ‏רבע גוף סמוך מושפע (מקובל) 2s
  • רבע גוף סמוך מושפע (h (hemilateral2
  • רבע גוף סמוך מושפע (אלכסון) 2d
  • שני רבעי גוף סמוכים מושפעים 3
  • כל רבעי הגוף מושפעים (שלב זה מקביל לפיברומיאלגיה כללית, שבה כל 18 ‏הנקודות הרגישות, כפי שהוגדרו ע"י ACR ‏, כואבות כשמופעל עליהן לחץ) 4

‏טבלה מסי 3 ‏: שלבי מיון לפיברומיאלגיה, עפ"י באואר 2002

‏כל עוד לא תילקח בחשבון האפשרות שקיימת פיברומיאלגיה שעדיין לא זוהתה, והיא האחראית לכאב, סביר להניח שהחיפוש לגורם הכאב שממנו סובל החולה ייכשל במקרה של האבחונים המוזכרים בטבלה מסי 4 ‏.

‏במקרים בודדים יש הצדקה לכך שחולים בגילאים 30 ‏עד 40 ‏עברו השתלה של ירך מלאכותית או מפרק ברך מלאכותי, כתוצאה מהכאב שסבלו שנים רבות. כאב זה נחשב בטעות ככאב מתנוון שנגרם כתוצאה מהתנוונות המפרק.

זו הסיבה ששיעורי ההצלחה של ניתוחים מסוימים בדיסק הבין-חולייתי, או ניתוחים להחלפת מפרקים, או ניתוחים ארתרוסקופים, נמוכים כל-כך (60-40%).

טבלה מס' 4: דוגמאות לאבחונים של מצבים המחקים פיברומיאלגיה:

  • בליטה קלה של דיסק בין-חולייתי
  • בליטה קלה של דיסק בין-חולייתי ללא כיווץ הקרום הקשה סביב עמוד השדרה (dural saccus), היצרות עם כיווץ קל של שורש העצב, שינויים התנוונותיים קלים באזורים מסוימים
  • התנוונות קלה של מפרק המרפק, מפרק הכתף וכו'
  • התנוונות מפרקים (uncovertebral arthrosis) ברורה, אך לא חמורה אוסטיאופורוזיס בינונית (הידלדלות העצם כתוצאה מבריחת סידן)

מתודולוגיה במקרה של ניתוח לחולי פיברומיאלגיה

‏במקרה של אבחון בשיטת הפעלת לחץ על נקודות (שלקח בחשבון את כל ההיבטים הקליניים של הניתוח), ובעקבות מעקב אחר תולדות המחלה לאורך זמן, ייקבע שיש להזיז את הצרורות המקבילים של העצבים וכלי הדם של נקודות דיקור מוגדרות באמצעות ניתוח. פרטי תהליך הניתוח כבר תוארו בעבר. להלן הסבר קצר המשתמש ברבע הגוף העליון כדוגמה (תרשים מס' 1):

‏יוצרים חתך בעור בצורת S ‏באורך 8 ס"מ, החל מה-epicondylus lateralis ‏באופן שמאפשר חשיפה לנקודות הרלוונטיות לכאב ברבע הגוף העליון וברור שיתגלו הרצועות וכתוצאה מכך גם הנקבובים בקרום הנוצר מהתפשטות הגיד בנקודות LI 10 ו- LI 11 בנוסף ל- Lu 5 ו- Lu 6. על מנת להרים ולבדוק Frohse arcade או leaf of Henry מגבילים, יש לעקוב אחר צרורות העצבים וכלי הדם לעומק. לאחר מכן, נחשפות ההסתעפויות השריריות של העצב הרדיאלי המנקב את הרצועות והקרום בצידו הנגדי, בנקודת דיקור מיוחדת ()LI 7.

קצוות החתך ברצועות ובקרום, מוחזרים למקומם באמצעות חומר איחוי נספג. העור ושכבת ה-subcutis של העור נסגרים באמצעות איחוי תוך-עורי מתמשך.

‏לאחר הניתוח, יש לחבוש את הגף המנותח עם ריפוד כותנה וללא תזוזה במשך 25 שעות. פעילות ותרגילי תנועה החל מיום אחד לאחר הניתוח. לאחר 14 ‏יום חומרי האיחוי נספגים ונמסים, והקשרים ינשרו (כשמדובר באיחוי שאינו נספג, יוצאו התפרים מהעור ע"י איש מקצוע).

כשמדובר בחלק התחתון של הרגליים, הנקודות הזקוקות לניתוח הן Ki 3, 4, 5, 6 ו-7, בנוסף לנקודת SP 6, בהתאמה.

‏מותר לחולה לבצע התעמלות חלקית החל מיום הניתוח.

לשם הפרזה, ניתן לומר שבמקרה של כאב בכתף ובאזור הצוואר, יש לנתח את הזרוע, וגם במקרה של כאב בגב וגב התחתון ( internal malleolus ‏) - להפתעתם של החולים והמומחים כאחד.

חולים

‏עד לסוף שנת 2000‏, יותר מ-1,100 ‏חולים אובחנו בשיטת הפעלת לחץ על נקודות מסוימות. סה"כ 627 ‏חולים עברו ניתוח (טבלה מסי 1), 401 ‏חולים נבדקן לאחר הטיפול (נכון לדצמבר 2000 ‏, ראה גם סטטיסטיקה של עשור, ע"מ 19 ‏, שהוצג ב-17 ליוני, 2001 ‏בוולדן/וורתרסי Velden/Worthersee ‏) לכבוד יום השנה התשיעי של "אגודת הכאב האוסטרית" (Austrian Pain Association).

1100 ‏חולים שנבדקו

627 ‏חולים שנותחו

401 ‏חולים שנבדקו אחרי הטיפול

66% ‏משוחררים מכאבים

22% ‏שיפור בכאבים

11% ללא הצלחה

1% אין מידע

דיון

‏חולים שעברו ניתוח בגין פיברומיאלגיה תמיד הדגימו שסבלו מכאב ברבע הגוף המקביל

‏בזמן הבדיקה או כבר מתחילת המחלה.

‏פיברומיאלגיה עלולה להתחיל באזור של רבע גוף בודד, ולהיות מוגבלת לרבע גוף בודד בשלבים המוקדמים שלה. ניתן לחלק פיברומיאלגיה לשלבים שונים (טבלה מסי 4‏), ולהתאים להם תסמונת כאב אזורי כרוני ( CRPS ‏) ללא בעיה.

‏יישום שיטת האבחון של הפעלת לחץ על נקודות מסיימות, ובדיקת הנקודות הרגישות כנקודות דיקור, מוביל להבנה שלפיברומיאלגיה יש שלבים מוקדמים וששלבים אלה הם ממשיים וברי-אבחון ככאב ברבע הגוף, ו/או כאב בחצי הגוף. במקרה של אבחון מקביל ומיוחד, ינותח רבע הגוף הכואב ביותר, או רבע הגוף שנפגע ראשון. על חולים הסובלים מרבעי גוף המושפעים באותה המידה, לעבור ניתוח ברבעים העליונים של הידיים קודם.

‏לחולים שעברו ניתוח יש סיכוי טוב להיפטר מהתחושות הנלוות. כך שהחולה אינו נאלץ לחיות עם הכאב, שלכאורה חשוך-מרפא. רפואה קונבנציונאלית מגדירה פיברומיאלגיה כחשוכת-מרפא. אבחון בשיטת הפעלת לחץ על נקודות מסיומות יצר גישה חדשה לטיפול סיבתי. כך שניתן לרפא פיברומיאלגיה.

שיטת טיפול ואבחון חדשה לתסמונת פיברומיאלגיה (FMS)

מטרת המחקר:

להעריך אבחון בשיטת הפעלת לחץ על נקודות מסוימות (acupressure) וניקוי חורים שהקרישו בנקודות דיקור סיני (acupuncture) באמצעות ניתוח.

שיטה:

בבדיקה מדוקדקת של 18 הנקודות הרגישות, גילינו שהן חופפות לנקודות הדיקור הסיני הידועות. במהלך ביצוע ניתוחים בגפיים, אנו מגלים שבאזורים מסוימים, 6 עד 8 מהחורים האלה סתומים לעיתים תכופות. ההבדל בין יישום אבחון בשיטת הפעלת לחץ על נקודות מסוימות לבין חיפוש נקודות רגישות שכואבות, הוא שהמספר העצום של נקודות דיקור מאפשרות אבחון מדויק יותר. מסיבה זו אפשר היה להדגים שפיברומיאלגיה לעיתים תכופות מתחילה ברבע גוף אחד כתסמונת כאב אזורי כרוני (CRPS), ושהתמונה הכללית מתגלה רק במהלך עשור. כתוצאה ממתח גופני ו/או נפשי, הקצוות החופשיים של העצבים מפרישים חלבון (פרוטאין). ניתן לנקות את הפתחים הסתומים באמצעות ניתוח, מפני שקיימות "מרכזיות מרדיאנים" המאפשרות ניקוי של 6-8 נקודות דיקור בהמלך ניתוח עם חתך בודד.

‏תוצאות:

עקבנו אחר 1,100 חולי פיברומיאלגיה במהלך 1999-2000. 627 נותחו. 66% מהחולים עדיין חופשיים מהכאב, וחל שיפור בקרב 22% מהחולים,שכתוצאה מכך זקוקים לחמישית מתרופותיהם.

‏מסקנות:

‏ ההבנה שבפיברומיאלגיה נקודות הדיקור מזוהות כחורים שנסתמו, מייצגת פריצת דרן לגבי דיוק האבחון והטיפול הסיבתי.

סן-דייגו - חוקר גרמני דיווח כאן, בכנס השנתי של האגודה הבינלאומית לחקר הכאב (International Association for the Study of Pain) על הליך ניתוחי שטחי המספק ריפוי לפיברומיאלגיה מתמשכת. הניתוח מתבסס על נקודות דיקור סיני, והסרת רקמות סיביות מצטברות מהן. "אני יודע שזה נשמע מטורף, אבל זה עובד" אמר פרופסור יוהן באואר לאנסתיזיאוליג'י ניוז.

‏באואר דיווח שבעשור שבין 1990 ‏לבין 2000 הוא ניתח 627 ‏חולי פיברומיאלגיה ‏מתוך 1,100 חולים שבדק. מאלה שעברו ניתוח, 66% ‏נותרו ללא כאב, ו-22% ‏חוו שיפור בכאב. החולים שחוו שיפור, צורכים בממוצע 20% מהתרופות שהיו צורכים לפני הניתוח. החולים שעברו ניתוח סבלו מפיברומיאלגיה במשך 15-20 שנה.

ד"ר באואר הוא מרצה לכירורגיה באוניברסיטת לודוויג-מקימיליאנס במינכן, גרמניה.

הרעיון לטיפול ניתוחי בפיברומיאלגיה החל כשפר' באואר הבין ש-18 הנקודות הרגישות, שעליהן ממליצה המכללה האמריקאית לתורת המחלות השגרוניות (ACR), מקבילות לנקודות הדיקור הסיני. הוא הבחין כי כאב של פיברומיאלגיה לעיתים קרובות חופף למסלולי המרידיאנים (ערוצי אנרגיה) בדיקור הסיני. לאחר מכן, במהלך ביצוע ניתוחים, הוא הבחין בקרישים סיביים סביב קבוצות מסוימות של נקודות דיקור.

פרופסור באואר קורא לקבוצות נקודות הדיקור שבהן מתקבצות רקמות סיביות "מרכזיות של מרידיאנים". ארבע המרכזיות החשובות, שבהן הוא מנתח, נמצאות בחלק פנימי של הקרסוליים ובגב הזרוע. דרך חתך בודד, ניתן לנקות 6-8 נקודות דיקור במרכזיות האלה. הקבוצה בזרוע נמצאת בערך 2.5 ס"מ מתחת לפני העור, "כמעט על עצם אמת היד", הוא ציין.

מרפא למחלת הפיברומיאלגיה תהיה ברכה גדולה, העיר ד"ר היי דובו בראיון לאנסתיזיאוליג'י ניוז. נכון להיום, אין למחלה מרפא, וניתן רק להקל את תסמיניה. רוב חולי פיברומיאלגיה ממשיכים לסבול מכאב כרוני ועייפות. ד"ר דובו, פרופסור לרפואה באוניברסיטת מניטובה, קנדה, ציין שהשימוש בנקודות דיקור להנחיית ניתוח הוא רעיון חדש.

ד"ר דיוויד קסיוס אמר שהשימוש במרידיאנים מהדיקור הסיני לטיפול בפיברומיאלגיה "מעניין מאוד". לתוצאות עליהן דיווח פר' באואר הוא קורא "נהדרות. העובדה שהוא מקבל תוצאות מעולות לאורך זמן מעידה על יעילות," הוא אמר בראיון.

ד"ר קסיוס אמר שהוא משתמש בדיקור כטיפול לפיברומיאלגיה, אך עם 1% לידוקאין (חומר המשמש להרדמה מקומית). ולאורך dermatomal distributions. ביטול רגישות מקטעי, ובעקבותיו דיקור של הנקודות הרגישות, יכול להוביל "להקלה עצומה מהכאב" ולאפשר לחולים להתחיל טיפול באמצעות התעמלות. "התעמלות היא [ההתערבות] היחידה שהצליחו להדגים כיעילה להקלה ממושכת במחקרים קליניים", ציין ד"ר קסיוס, רופא בעל מרפאה פרטית (רפואה פיזית ושיקום) בסיאטל, וושינגטון.

‏באואר הציג מספר דוגמאות של חולי פיברומיאלגיה, שכאבם פסק לאחר הניתוח. לחולה אחת היה כאב חריף בכל הגוף לאורך זמן.פר' באואר ניתח את זרועה הימנית, ורבע גוף זה השתחררה מכאבים במשך מספר חודשים. לאחר מכן הוא ניתח בקרסול הימני, ושיפור דומה התרחש ברבע הגוף הימני התחתון.

פר' באואר טוען שכאב בכל רבע גוף מגיע מנקודות דיקור רגישות, ועובר במסלול המרידיאנים של הדיקור הסיני. למשל, נקודה רגישה למרידיאן המעי הגס נמצאת בבסיס האגודל, והכאב עובר במעלה הזרוע ואל תוך הכתף. מרידיאן המעי הגס חוזר למעלה לצוואר, וכתוצאה מכך החולה עלול לחוות כאב בלסת העליונה. ייתכן שהכאב יצטלב בכתף עם מרידיאן כיס המרה, וכתוצאה מכך החולה יסבול מכאבי ראש, בעיות בעיניים ומזמזום באוזן.

"כשיש כאב ראש, זמזום באוזן וכאב בפנים, צריך לנתח את הזרוע בצד המקביל. לכאב גב צריך לנתח בקרסול", הוא אמר.

ד"ר קסיוס אמר שכאב פיברומיאלגיה שמתחיל במקטע אחד ומתפשט באופן כוללני, "זה דבר שאנחנו רואים בתדירות גבוהה במיוחד".

פר' באואר טוען שבהחלט ניתן לאבחן פיברומיאלגיה באמצעות הפעלת לחץ על נקודות מסוימות. "האבחון כבר לא נחשב נחות". במקום להשתמש ב-18 נקודות רגישות בלבד, הרופא יכול לגלות רגישות בכל אחת מנקודות הדיקור הרבות.

על-פי דברי פר' באואר, נקודות דיקור סיני מוגדרות כשלישיה אנטומית של עורק, וריד ועצב. הוא מסביר שכתוצאה מלחץ פסיכולוגי או פיזי, רקמה סיבית מצטברת, ויוצרת שכבת חלבון בקצוות העצבים החופשיים.

פר' באואר מאמין שפיברומיאלגיה מתחילה באחד מרבעי הגוף. לעיתים קרובות האבחון הראשוני מורה על תסמונת כאב אזורי כרוני. לאחר מכן הפיברומיאלגיה מתפתחת ומתפשטת לרבעים האחרים, ולבסוף כוללת את הגוף כולו. "התמונה הכללית מתגלה רק במהלך 10 ‏שנים", אומר פר' באואר.

‏יש צורך בניתוח על-מנת לנקות את נקודות הדיקור במקרים שהמחלה אובחנה, המשיך. דיקור סיני יכול למנוע התפשטות בשלבי ההתפתחות המוקדמים של המחלה. דיקור סיני מפחית דלקות, אך הרקמה הסיבית אינה מושפעת.פר' באואר אמר שאפשר לגלות בילדים קטנים את תחילת הפיברומיאלגיה, כשהיא עדיין קיימת ברבע גוף אחד.

‏מבוסס על מיצג בכנס השנתי של האגודה הבינלאומית לחקר הכאב, שנת 2002

ראיונות עם פר' יוהן באואר, ד"ר היי דובו, וד"ר דיוויד קסיוס.

כל הזכויות שמורות FMS-Bauer
עיצוב אתרים: Imago Design | בניית אתרים: UniWeb