פיברומיאלגיה הכאב הכרוני להבריא זה אפשרי
מרקו בלורה, 22/3/2006

שמי מרקו בלורה, אני אהיה בן 45 בנובמבר ונותחתי על-ידי פרופ' באואר ב-5/11/2005 ברבע הגוף העליון לאחר האבחון של הפיברומיאלגיה.

הכל החל מזיהום חזק בדרכי השתן, אשר נרפא לאחר סדרה של טיפולים ממושכים באנטיביוטיקה, אשר החלישו את המערכת שלי.

נלחמתי בכל מכשול שהיה בחיי, אך מצאתי את עצמי חסר אונים ומובס. התעוררתי בוקר אחד והתלוננתי לבתי בת 8 על כאב נוראי. הכאב נמשך כל הקיץ, יחד עם תשישות שלא תאומן. החופשה עבורי ועבורי הבת שלי נהרסה.

שום תרופה, טיפול, מפלט, אבחון לא פטרו אותי מאותו הביטוי שכל הזמן חזרתי אליו: "יש לי כאב נוראי". ראיתי הרבה רופאים ואישים בולטים.

אני גרוש ותמיד שיתפתי את העבודה, החיים, הבעיות והשמחות עם בתי מטילדה, אשר מבלה חצי מזמנה איתי, ומתחילת המחלה היא הייתה האדם היחיד שסבל יחד איתי.

יחסי הזוגיות שלי התמוגגו. שנאתי את העבודה שלי, שהייתה תחת סכנת הפיטורין עקב היעדרויות רבות. רק רציתי לישון, כי זאת הייתה הדרך היחידה להימלט מהכאב.

בהמלך השנים הכאב עבר לצוואר, גב וכפות רגליים. סבלתי מעוויתות תמידיות. לפעמים בבוקר לא הצלחתי להרים את ראשי והייתי צריך לעזור לעצמי עם הידיים. באופן פרדוקסלי, כלפי חוץ שידרתי לאנשים מסר של מצב פיזי מעולה, בעוד שמבפנים נשרפתי כמו בשר על הגריל.

יותר מכך, עם העבודה שלי הייתי צריך לטוס 3-4 פעמים לשנה לאינדונזיה, שם אחוז הלחות מגיע ל-90%, סבלתי מג'ט לג ומהמעברים מהכפור של איטליה לחום לח ואכזרי.

היום אני חושב על כל הכסף שהוצאתי על הביקורים הרפואיים השונים. תוך 4 שנים הוצאתי 20 אלף יורו על תרופות, הומיאופתיה, בתי חולים ומרפאות פרטיות... והכל לשווא!

רק האימונולוג כיוון אותי בדרך הנכונה כאשר דיבר איתי על פיברומיאלגיה, אך הטיפול היה אנטי-דפרסנטים, אשר בחודשים הראשונים הרגיעו את הסימפטומים. אך זה עבר כעבור כמה חודשים והייתי יותר ויותר מדוכא, התחלתי לחשוב שכך זה תמיד היה ותמיד יהיה, לכל החיים.

אני לא זוכר כיצד, אני יום אחד חיפשתי "חדשות פיברומיאלגיה" באינטרנט, העכבר שלי זז בין האתרים שכבר למדתי אותם בעל-פה, עד שלפתע ראיתי את האתר של ד"ר באואר ובאופן אינסטינקטיבי המשכתי לקרוא עליו.

עברתי את הניתוח.

ההחלמה הייתה ארוכה. לאחר חודש, שוב נסעתי לאינדונזיה ל-15-20 יום. מעבר לכאב בכתף, אשר החל להעלם מאז הניתוח, עדיין היה לי כאב ראש. הנסיגה של הפתולוגיה התרחשה מבלי שאשים לב לכך. יום אחד ישבתי על הספה בבית ופתאום הבנתי שכבר כמה ימים אני לא מרגיש רע!

הגיה שלי כלפי החיים השתנתה. התחלתי לצאת בערב, פגשתי בת זוג חדשה. יחסי המין, מהם נמנעתי במשך 4 שנים עקב הכאבים באשך ועקב חוסר ליבידו, הפכו לקבועים. לפתע התשוקה, שהייתי שייכת עד כה רק לזכרונות רחוקים, חזרה אליי... התחלתי לחזור לחיים!

האופי שלי השתנה לגמרי. הרגזנות והתוקפנות, אשר הפכו לקבועים בחיי, הפכו לסובלנות ורוגע.

כיום לאחר 4 חודשים ו-15 ימים אני יכול לומר: אני מרגיש טוב, אני עובר שינויים גופניים ואמוציונליים. אני מזהה את הגוף שלי, אשר איבד כיום 6-7 ק"ג של נוזלים, אשר הצטברו עקב הפיברומיאלגיה. העווית בכף הרגל נעלם ואין לי כאבים בצד!

בחורף שעבר לא נדבקתי בשום וירוס – בשונה מ-4 שני הקודמות, בהן זה קרה 2-3 פעמים בכל שנה.

ד"ר באואר הסביר לי שהתוצאות הכי טובות עוד בדרך! התוצאות בדרך כלל מורגשות במהלך השנה, אך כבר כעבור 4 חודשים ראיתי הרבה שיפור. הנקודה המרכזית שלי היא שמצאתי שוב את האנרגיה ואת הכוח שלא היו לי ואני לא חווה יותר אי-נוחות וכאבים חדים!

אך אני לא רוצה לשכוח... גם מזה שהמלאכים בהחלט קיימים... רק צריך לזהות אותם ולאפשר להם לתת לך יד... וגם ממה שעברתי במהלך המחלה.

אני יודע שקיים בן אדם, רופא, מלאך, אשר הציל את חיי... והוא פרופסור באואר... וזה הדבר החשוב ביותר!

תודה ממני לפרופ' באואר ולאנשים, אשר עובדים איתו ומנתחים ביחד איתו.

באהבה,

מרקו בלורה

כל הזכויות שמורות FMS-Bauer
עיצוב אתרים: Imago Design | בניית אתרים: UniWeb